לאחר חיפוש קצר מצאתי הרבה חומר על צילום תלת מימד בעברית, אבל הוא לא ממוקד ומצאתי בו מספר אי דיוקים, לכן החלטתי לכתוב מדריך בשני חלקים, שלב הצילום בפועל, ושלב העיבוד במחשב והצפיה.
המדריך מפוצל גם לצילום וידאו תלת מימד וסטילס. קיים הבדל בין השניים, במיוחד בשלב הצילום.
הקדמה:
בניגוד למשחקי מחשב תלת מימדיים, בהם יש הדמייה של תלת מימד אך לא תלת מימד במלוא המובן.
המדריך יעסוק בראיה סטריאוסקופית. כמו שיש שמיעה סטריאופונית (2 אוזניים), יש גם ראיה עם 2 עיניים.
בני האדם יכולים להבחין בתחושת העומק בזכות זוג העיניים וחישוב של ההבדלים בין התמונות. העיניים נמצאות במרחק 7 ס"מ לערך זו מזו ולכן יש הבזל בזווית הראיה. החישוב נעשה ע"י המוח.
כדי ליצור אשליה של תחושת עומק באמצעות תצוגה שהיא לא כזאת מבחינה פיסיקלית (כל מסך הוא שטוח), יש צורך לרמות את המוח, ע"י הצגה של 2 תמונות נפרדות לכל עין בנפרד. על כך בחלק השני של המדריך.
אבל זה לא מספיק, צריך להציג תמונה מזווית ראיה שונה בכל עין. בסרטי האנימציה הקולנועיים, כל הסרט מעובד במחשב, ונעשה שימוש במצלמות וירטואליות עם הבדל מאחת לשניה. כשמצלמים את המציאות, צריך 2 זוויות נפרדות, כלומר 2 מצלמות, אבל לפעמים מספיקה מצלמת סטילס אחת.
טיפים חשובים לצילום נכון ללא כאבי ראש מיותרים בשלב הצפיה (סטילס ווידאו):
כאן שם המשחק הוא ניסוי ותעיה.
צלמו מספר תמונות כאשר אתם זזים 10 ס"מ הצידה בכל פעם. תלוי במרחק האובייקט שלכם מהמצלמה ובעוד פרמטרים כמו גודל החיישן ואורך המוקד של המצלמה. בשלב העריכה תוכלו לבחור בזוג תמונות שיצרו את אפקט התלת מימד הכי טוב.
רצוי לבחור באורך מוקד שמקביל לזווית הראיה האנושית, עדשות פריים הן מצויינות גם במקרה הזה הודות אורך מוקד אידיאלי של 50 מ"מ (במונחי פילם 35).
מי שרוצה להגיע לתוצאות יותר מדוייקות שימשיך לקרוא על כלי לחישוב מרחקים.
צילום בעזרת 2 מצלמות וידאו או סטילס:
רוב הסיכויים שאין לכם 2 מצלמות מאותו סוג, אבל יש סיכוי טוב שיש לכם בבית מצלמת וידאו דיגיטלית (גם אנלוגית טובה) ומצלמת סטילס דיגיטלית. במידה ויש לכם מצלמת סטילס עם מצב צילום וידאו סביר, תוכלו להשתמש בשתי המצלמות לצילום וידאו בתלת מימד.
מה זה מצב צילום וידאו סביר? לפחות 640 על 480 עם 30 תמונות בשנייה (FPS). אם יש לכם רק 15 FPS, ניתן להמיר את הקובץ במחשב ל30FPS במדריך שכתבתי כאן.
שימו לב, מצלמות וידאו בארץ מצלמות ב25FPS, מצלמות וידאו בשיטת שידור NTSC עדיפות, אבל בכל העניין נטפל בחלק ב.
התחילו להקליט וידאו בשתי המצלמות ביחד כאשר הן נמצאות זו לצד זו. העזרו בכלי לחישוב המרחק בין 2 המצלמות ובהסבר על המתקן שהרכבתי לייצוב המצלמות.
בשלב העיבוד במחשב נסנכרן בין 2 המצלמות, אבל לשם כך עלינו ליצור נקודת סנכרון ברורה. לדוגמה, אם יש לכם פלאש חיצוני, שחררו יריה ממנו בתחילת ההקלטה, או שתתנו איזה מכה הגונה בדרבוקה של אחיכם הקטן, כדי שישמעו אותה בשתי המצלמות.
הפתרון הכי טוב הוא לבנות מקרטון Clapperboard, משתמשים בו בהוליווד, צועקים אקשן, מציגים אותו מול המצלמה עם מס' הסצינה, ונותנים הקשה.
כלי לחישוב מרחקים:
במקרה מצאתי כלי מצויין, תוכנה קטנה שמחשבת את המרחק הדרוש בין 2 המצלמות כדי ליצור אפקט משכנע של תלת מימד, כולל יצירת אפקט של עצמים יוצאים מהמסך (תלוי בגודל המסך שלכם).
אני מדגיש, אין חובה במסך מיוחד להצגת תלת מימד, ניתן להשתמש בטכניקה פשוטה שנקראת Anaglyphs.
בשביל זה תצטרכו משקפי אדום-ציאן, ואני ממליץ לכם להשיג זוג כזה בהקדם, מדובר על המשקפים מנייר שמקבלים עם סרטים שיוצאים בתלת מימד לDVD, הן זולות מאוד. תוכלו להיעזר בהן בתוכנת החישוב בתצוגה המקדימה שמראה איזה אפקט נוצר עם כל שינוי בפרמטרים.
הורדת התוכנה מכאן. זו גירסת ניסיון המוגבלת ל15 יום, אבל היא מספיקה להגדרה ראשונית, אחר כך לא תצטרכו אותה.
הגדרת פרמטרים:
עליכם לדעת מהו אורך המוקד של אחת המצלמות שלכם במונחי 35 מ"מ, את המצלמה השניה עליכם לכוון (תעשו זום אין) עד שתהיה התאמה אופטימלית בין המצלמות.
אם יש לכם את אורך המוקד במונחי 35 מ"מ, דלגו על מסגרת הCamera (תמונה מצורפת).
אם אין לכם את הנתון הזה, עליכם לברר את גודל החיישן (מדריך המצלמה) ולהזין אותו לתוכנה:
מסגרת הCamera- בחרו את גודל החיישן שלכם על פי המפרט המצלמה החדשה יותר, במקרה השכיח מצלמת הסטילס (הוידאו כנראה יותר ישנה) והזינו את הנתונים במסגרת זו.
Focal Length- בחרו את אורך המוקד בו אתם מתכננים לצלם, אין לשנות את אורך המוקד במהלך הסצינה (בעדשות זום). עליכם לרשום את הערך כפי שהוא רשום על העדשה, במידה וכבר המרתם ל35 מ"מ רשמו אותו.
מסגרת Calculate Interaxial
Distance to Convergence Point/ Zero Parallax Point- כיוון העוצמה של האפקט התלת מימדי, רצוי להשאיר את ערך ברירת המחדל - 3%.
Distance to max positive parallax point- המרחק של הרקע מהמצלמה. בתוך הבית 5 מטרים יספיקו, בחוץ צריך יותר.
Distance to Convergence Point- המרחק של הנושא מהמצלמה, הוא יראה באותו הקו של המסך בעת ההצגה. בצילום בתוך הבית 2 מטר מומלץ
Distance to Convergence Point- המרחק של העצמים הכי קרובים למצלמה, לדוגמה כאשר זורקים כדור לעבר המצלמה, הוא יראה כאילו יוצא מהמסך, בתוך הבית מומלץ חצי מטר.
מומלץ לשמור על יחס דומה בין הפרמטרים בכל סוגי הצילום (פנים וחוץ, טלה ועדשה רחבה).
לאחר כל שינוי אתם יכולים ללחוץ על כפתור Open 3D View, ותראו את התוצאה (צריך משקפיים אדום-ציאן).
הביטו בתרשים העליון, איפה שרשום Interaxial Dist, זהו המרחק שעליכם להציב את המצלמות זו מזו, במילימטרים.
מסגרת Screening
עליכם לבחור את גודל המסך שלכם בו אתם מתכננים לצפות. בתרשים התחתון מצויין מרחק הצפיה המומלץ (החץ השמאלי) והמרחק שבו יראו העצמים ש"יוצאים מהמסך" (החץ הימני).
טיפ נוסף לייצוב התמונה:
אני בניתי מעמד מיוחד לצילום מסוג זה, הוא מאפשר לי לצלם ביציבות ותוך כדי תנועה עם 2 המצלמות המורכבות עליו,, מתחת מחובר מקל עץ של מטאטא, ולמטה ניתן להוסיף משקולת כלשהי להוסיף יציבות. ניתן להשתמש במתקן כזה גם לצילום וידאו רגיל, זהו סוג של SteadyCam מאולתר, המדריך הבא שלי ידון במייצב תמונה פיסי (אם תרצו מכאני) שכזה.
אבל קודם כל, חלק ב' של המדריך, והוא הצגת התמונות והוידאו במסך שלכם בתלת מימד, כולל סקירה של כל הטכניקות הקיימות היום להצגת תלת מימד. חלקן יקרות להחריד (תצטרכו מסך חדש ומשקפיים מיוחדים), וחלקן זולות מאוד ותוכלו להרכיב עם הציוד הקיים בביתכם.
רמז. יש אופציה לשימוש ב2 מסכי מחשב CRT ישנים, אז תתכוננו להוציא אותם מהבוידם.
שנה טובה וחג שמח!
המדריך מפוצל גם לצילום וידאו תלת מימד וסטילס. קיים הבדל בין השניים, במיוחד בשלב הצילום.
הקדמה:
בניגוד למשחקי מחשב תלת מימדיים, בהם יש הדמייה של תלת מימד אך לא תלת מימד במלוא המובן.
המדריך יעסוק בראיה סטריאוסקופית. כמו שיש שמיעה סטריאופונית (2 אוזניים), יש גם ראיה עם 2 עיניים.
בני האדם יכולים להבחין בתחושת העומק בזכות זוג העיניים וחישוב של ההבדלים בין התמונות. העיניים נמצאות במרחק 7 ס"מ לערך זו מזו ולכן יש הבזל בזווית הראיה. החישוב נעשה ע"י המוח.
כדי ליצור אשליה של תחושת עומק באמצעות תצוגה שהיא לא כזאת מבחינה פיסיקלית (כל מסך הוא שטוח), יש צורך לרמות את המוח, ע"י הצגה של 2 תמונות נפרדות לכל עין בנפרד. על כך בחלק השני של המדריך.
אבל זה לא מספיק, צריך להציג תמונה מזווית ראיה שונה בכל עין. בסרטי האנימציה הקולנועיים, כל הסרט מעובד במחשב, ונעשה שימוש במצלמות וירטואליות עם הבדל מאחת לשניה. כשמצלמים את המציאות, צריך 2 זוויות נפרדות, כלומר 2 מצלמות, אבל לפעמים מספיקה מצלמת סטילס אחת.
טיפים חשובים לצילום נכון ללא כאבי ראש מיותרים בשלב הצפיה (סטילס ווידאו):
- בעת צילום עם מצלמה אחת על העצמים המצולמים להיות דוממים לחלוטין. מספיקים עלים שזזים ברוח, והתוצאות יגרמו כאב עיניים.
- השתמשו בהגדרות ידניות (במידה וניתן): תריס, צמצם, ISO, כמו כן שימוש בפלאש מובנה לא מומלץ.
- חצובה חשובה מאוד, למניעת זווית לא תואמת לאופק בין התמונות ולמניעת רעידות נוספות.
- בעת צילום וידאו תלת מימד, ותרו על זום תוך כדי צילום, התוצאה לא תהיה אחידה, אתם מוזמנים לטייל עם המצלמה ולהתקרב ברגל כאוות נפשכם.
כאן שם המשחק הוא ניסוי ותעיה.
צלמו מספר תמונות כאשר אתם זזים 10 ס"מ הצידה בכל פעם. תלוי במרחק האובייקט שלכם מהמצלמה ובעוד פרמטרים כמו גודל החיישן ואורך המוקד של המצלמה. בשלב העריכה תוכלו לבחור בזוג תמונות שיצרו את אפקט התלת מימד הכי טוב.
רצוי לבחור באורך מוקד שמקביל לזווית הראיה האנושית, עדשות פריים הן מצויינות גם במקרה הזה הודות אורך מוקד אידיאלי של 50 מ"מ (במונחי פילם 35).
מי שרוצה להגיע לתוצאות יותר מדוייקות שימשיך לקרוא על כלי לחישוב מרחקים.
צילום בעזרת 2 מצלמות וידאו או סטילס:
רוב הסיכויים שאין לכם 2 מצלמות מאותו סוג, אבל יש סיכוי טוב שיש לכם בבית מצלמת וידאו דיגיטלית (גם אנלוגית טובה) ומצלמת סטילס דיגיטלית. במידה ויש לכם מצלמת סטילס עם מצב צילום וידאו סביר, תוכלו להשתמש בשתי המצלמות לצילום וידאו בתלת מימד.
מה זה מצב צילום וידאו סביר? לפחות 640 על 480 עם 30 תמונות בשנייה (FPS). אם יש לכם רק 15 FPS, ניתן להמיר את הקובץ במחשב ל30FPS במדריך שכתבתי כאן.
שימו לב, מצלמות וידאו בארץ מצלמות ב25FPS, מצלמות וידאו בשיטת שידור NTSC עדיפות, אבל בכל העניין נטפל בחלק ב.
התחילו להקליט וידאו בשתי המצלמות ביחד כאשר הן נמצאות זו לצד זו. העזרו בכלי לחישוב המרחק בין 2 המצלמות ובהסבר על המתקן שהרכבתי לייצוב המצלמות.
בשלב העיבוד במחשב נסנכרן בין 2 המצלמות, אבל לשם כך עלינו ליצור נקודת סנכרון ברורה. לדוגמה, אם יש לכם פלאש חיצוני, שחררו יריה ממנו בתחילת ההקלטה, או שתתנו איזה מכה הגונה בדרבוקה של אחיכם הקטן, כדי שישמעו אותה בשתי המצלמות.
הפתרון הכי טוב הוא לבנות מקרטון Clapperboard, משתמשים בו בהוליווד, צועקים אקשן, מציגים אותו מול המצלמה עם מס' הסצינה, ונותנים הקשה.
כלי לחישוב מרחקים:
במקרה מצאתי כלי מצויין, תוכנה קטנה שמחשבת את המרחק הדרוש בין 2 המצלמות כדי ליצור אפקט משכנע של תלת מימד, כולל יצירת אפקט של עצמים יוצאים מהמסך (תלוי בגודל המסך שלכם).
אני מדגיש, אין חובה במסך מיוחד להצגת תלת מימד, ניתן להשתמש בטכניקה פשוטה שנקראת Anaglyphs.
בשביל זה תצטרכו משקפי אדום-ציאן, ואני ממליץ לכם להשיג זוג כזה בהקדם, מדובר על המשקפים מנייר שמקבלים עם סרטים שיוצאים בתלת מימד לDVD, הן זולות מאוד. תוכלו להיעזר בהן בתוכנת החישוב בתצוגה המקדימה שמראה איזה אפקט נוצר עם כל שינוי בפרמטרים.
הורדת התוכנה מכאן. זו גירסת ניסיון המוגבלת ל15 יום, אבל היא מספיקה להגדרה ראשונית, אחר כך לא תצטרכו אותה.
הגדרת פרמטרים:עליכם לדעת מהו אורך המוקד של אחת המצלמות שלכם במונחי 35 מ"מ, את המצלמה השניה עליכם לכוון (תעשו זום אין) עד שתהיה התאמה אופטימלית בין המצלמות.
אם יש לכם את אורך המוקד במונחי 35 מ"מ, דלגו על מסגרת הCamera (תמונה מצורפת).
אם אין לכם את הנתון הזה, עליכם לברר את גודל החיישן (מדריך המצלמה) ולהזין אותו לתוכנה:
מסגרת הCamera- בחרו את גודל החיישן שלכם על פי המפרט המצלמה החדשה יותר, במקרה השכיח מצלמת הסטילס (הוידאו כנראה יותר ישנה) והזינו את הנתונים במסגרת זו.
Focal Length- בחרו את אורך המוקד בו אתם מתכננים לצלם, אין לשנות את אורך המוקד במהלך הסצינה (בעדשות זום). עליכם לרשום את הערך כפי שהוא רשום על העדשה, במידה וכבר המרתם ל35 מ"מ רשמו אותו.
מסגרת Calculate Interaxial
Distance to Convergence Point/ Zero Parallax Point- כיוון העוצמה של האפקט התלת מימדי, רצוי להשאיר את ערך ברירת המחדל - 3%.
Distance to max positive parallax point- המרחק של הרקע מהמצלמה. בתוך הבית 5 מטרים יספיקו, בחוץ צריך יותר.
Distance to Convergence Point- המרחק של הנושא מהמצלמה, הוא יראה באותו הקו של המסך בעת ההצגה. בצילום בתוך הבית 2 מטר מומלץ
Distance to Convergence Point- המרחק של העצמים הכי קרובים למצלמה, לדוגמה כאשר זורקים כדור לעבר המצלמה, הוא יראה כאילו יוצא מהמסך, בתוך הבית מומלץ חצי מטר.
מומלץ לשמור על יחס דומה בין הפרמטרים בכל סוגי הצילום (פנים וחוץ, טלה ועדשה רחבה).
לאחר כל שינוי אתם יכולים ללחוץ על כפתור Open 3D View, ותראו את התוצאה (צריך משקפיים אדום-ציאן).
הביטו בתרשים העליון, איפה שרשום Interaxial Dist, זהו המרחק שעליכם להציב את המצלמות זו מזו, במילימטרים.
מסגרת Screening
עליכם לבחור את גודל המסך שלכם בו אתם מתכננים לצפות. בתרשים התחתון מצויין מרחק הצפיה המומלץ (החץ השמאלי) והמרחק שבו יראו העצמים ש"יוצאים מהמסך" (החץ הימני).
טיפ נוסף לייצוב התמונה:
אני בניתי מעמד מיוחד לצילום מסוג זה, הוא מאפשר לי לצלם ביציבות ותוך כדי תנועה עם 2 המצלמות המורכבות עליו,, מתחת מחובר מקל עץ של מטאטא, ולמטה ניתן להוסיף משקולת כלשהי להוסיף יציבות. ניתן להשתמש במתקן כזה גם לצילום וידאו רגיל, זהו סוג של SteadyCam מאולתר, המדריך הבא שלי ידון במייצב תמונה פיסי (אם תרצו מכאני) שכזה.
אבל קודם כל, חלק ב' של המדריך, והוא הצגת התמונות והוידאו במסך שלכם בתלת מימד, כולל סקירה של כל הטכניקות הקיימות היום להצגת תלת מימד. חלקן יקרות להחריד (תצטרכו מסך חדש ומשקפיים מיוחדים), וחלקן זולות מאוד ותוכלו להרכיב עם הציוד הקיים בביתכם.רמז. יש אופציה לשימוש ב2 מסכי מחשב CRT ישנים, אז תתכוננו להוציא אותם מהבוידם.
שנה טובה וחג שמח!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה